שינוי כיוון

טוב, למי שקורא את זה (ויודע שאני לא כתבתי כבר הרבה זמן) - לא, אני לא מפסיק להיות עו"ד (כי השעות הנוחות, התנאים הנהדרים, הכסף המצויין והעבודה המעניינת הם כ"כ כיפיים). השאלה היא יותר של כיוון הבלוג.

Let's face it, אני לא אוהב כ"כ לכתוב על משפטים ועריכת דין (למרות שמידי פעם מתפלק לי Rant משפטי, או התדיינות בנושא משפטי). ואני כן אוהב לכתוב על אוכל.

אבל...

נוספה לי אהבה חדשה-ישנה, ועליה נראה לי שאני מאד אשמח לכתוב (יותר ממשפטים בכל מקרה).

על כן, אני מכריז על הוספת כיוון לבלוג. וכיוון זה הוא - צילום!

מי שמכיר אותי טוב, יודע שאני התחלתי לצלם בערך בגיל 16-17. תוך כדי זה שהשאלתי את מצלמת הפנטאקס honeywell (שמשום מה קראו לה כך כי, למיטב ידיעתי, היצרן היפני חשב שהוספת שם אמריקאי שכזה יעזור לחברה יפנית לפרוץ לשוק האמריקאי) של אבי (המצלמה הזו עובדת עד היום ואין עליה). עם עדשת פריים של 50 מ"מ (לדעתי) ותו לא.

לא ממש ידעתי מה אני עושה אז. ההנחייה של אבא הייתה שאם המחט נמצאת בחור בין ה + ל - אז החשיפה היא טובה, אם לא - צריך לשנות או את המהירות או את הצמצם (לא ממש התדיינו בנושא עומק שדה, אסא וכד'). 

את הסרט היית מטעין מאחורה, ומגולל אותו ביד. את האסא של הסרט (וכן, אני עדיין קורא ואמשיך לקרוא לזה אסא (ASA) ולא אכפת לי ש"היום קוראים לזה ISO") הייתי מכוון על ידי משיכת הכפתור של המהירות למעלה, סיבוב והחזרה. ואם הייתי שוכח את זה - היו לזה השלכות על כל הסרט. לפתח עלה הרבה (מה שאומר שלא צילמתי הרבה תמונות וחשבתי על כל תמונה שצילמת לפני שצילמת אותה-במיוחד בגלל שבאותו זמן עבדתי בבורגראנץ' והרווחתי הרבה פחות משכר מינימום). וכמו כל שאר העולם - גם אני פחדתי מפלאש (עוד על כך בהמשך...).

את כל התמונות של הכיתה שלי לספר המחזור שלי צילמתי עם המצלמה הזו (שהייתה כבר אז בת 20+ - היום היא עברה את ה-40 לדעתי).

לאחרונה (לפני יותר מ-8 חודשים) החלטתי לפנק את עצמי וקניתי לי Pentax Honeywell היא עלתה לי 100 ש"ח (כולל עדשת 35 מ"מ) והוספתי לה עדשת פריים טלפוטו של 200 מ"מ (וואו!) בכ-50 ש"ח. והכל - מebay.

אני חייב להגיד שאני לא מסוגל להסתכל על המצלמה הזו בלי לחייך.

לא יודע למה. אבל המראה שלה, המשקל שלה בידיים (כבד, המצלמה עשוייה מפלדה כלשהי), הריח של הנרתיק שלה (נרתיק חיקוי עור שבא עם המלצמה כשקנית אותה ובפנים יש לבד מוזר כזה) פשוט מעלה זכרונות פשוטים וטובים.

והמצלמה הזו, לדעתי, תשרוד אסון גרעיני (יחד עם הג'וקים). פעם כשלקחתי אותה לתיקון, אמרו לי בחנות שגם אם טנק יעבור על המצלמה הזו, היא תמשיך לעבוד...

אז פנטקס – כי כבר לא עושים אותם היום כמו פעם (לא שאני יודע איך פנטקס בימינו – אני עם ניקון)....